בציור המהפנט הזה,ילד צעיר, לבוש כחול פשוט, מגיע אל הענפים השופעים של מטע תפוזים השוכן בהרי יהודה . שטוף באור שמש זהוב , הוא עומד יחף על האדמה הקדושה, מוקף בפירות מפוזרים - סמל לברכה, שפע וכמיהה.

העצים המתנשאים, צבועים בסימפוניה שופעת של ירוקים, כאילו מחבקים את הילד כשהוא מתמתח כלפי מעלה, ידו המושטת משקפת את החתירה הנצחית לחיבור . אבני יהודה , עתיקות יומין ומתמשכות, משמשות תזכורת לקשר הבלתי ניתן להפסקה בין העם היהודי למולדת אבותיו .
יצירה זו יכולה לעמוד בפני עצמה כיצירת מופת בודדת או כחלק מאוסף גדול יותר החוגג את המהות של ארץ ישראל .